לאיזה פורמט וידאו כדאי ליצא ולמה (חלק א')

ישנם אינספור פורמטים של וידאו וכמעט עם כל מצלמה חדשה מתווסף עוד איזשהו פורמט קיקיוני לרשימה.  עקב כך עורכים רבים, מתחילים ומקצוענים כאחד, מתקשים להחליט לאיזה פורמט וידאו כדאי ליצא את הסרט שזה עתה סיימו לערוך. אני שומע את השאלה הזו לפחות פעם בשבוע, הן מתלמידים והן מקולגות עם ניסיון של שנים.  לשם כך כתבתי את הפוסט הבא, בתקווה לעשות קצת סדר בבלגן. בגלל האורך, זהו החלק הראשון מתוך שניים של הפוסט.

המושג "פורמט" הוא מושג כללי מאוד ומשמעותו משתנה מתוכנה לתוכנה, מאדם לאדם.  לכן, ראשית, נגדיר מהו פורמט וידאו. 
"פורמט וידאו" למעשה כולל בתוכו שלושה מושגים שונים: שיטת שידור, שיטת כיווץ וסיומת קובץ.  שלושת מושגים אלו מפורטים להלן, כאשר לכל מושג אתן הסבר, שמות נרדפים (מתוכנות שונות) ודוגמאות לשימוש מקובל:

1. שיטת שידור

   הסבר: מושג זה מגדיר את השיטה בה ערוצי הטלוויזיה השונים משדרים את התכנים שלהם, וכן את שיטת הצילום של מצלמות הוידאו השונות. שיטת השידור קובעת בין היתר את גודל הפריים, מס' תמונות לשנייה, וכן את יחס האורך והרוחב של כל פיקסל בפריים.
   שמות נוספים: TV Standard
   דוגמאות:
   

   שיטת שידור	גודל פריים (רזולוציה)	יחס פיקסל (Pixel Aspect Ratio)	מס' תמונות לשניה (Frames per Second, FPS)	שימוש מקובל
   PAL	720x576 פיקסלים	1.09	25	ערוצי טלוויזיה בארץ ובאירופה
   NTSC	720x480 פיקסלים	0.91	29.97	ערוצי טלוויזיה בארה"ב ויפן
   HD Ready (HDTV 720p)	1280x720 פיקסלים	1	25 או 30	ערוצי טלוויזיה HD
   Full HD (HDTV 1080p)	1920x1080 פיקסלים	1	25 או 30	מכשירי Blu-ray

2. שיטת כיווץ

   הסבר: מושג זה מגדיר את אלגוריתם הכיווץ (Codec או קודק) המשמש להקטנת גודל קובץ הוידאו. אם היינו משתמשים בקבצי וידאו ללא כיווץ כלל, כל סרטון, אפילו הקצרצר ביותר, עשוי היה לתפוס נפח של ג'יגות.  לדוגמא, דקה אחת בלבד של וידאו ללא כיווץ בשיטת השידור PAL (ראו למעלה) תתפוס כ-1 ג'יגה בייט.  שיטת הכיווץ לרב נקבעת בעת הצילום ותלויה במצלמה עצמה (כל מצלמה מכווצת את הוידאו שהיא מצלמת). אם לא היינו מכווצים את הוידאו בעת הצילום, מצלמת PAL סטנדרטית הייתה יכולה להקליט כ-10 דקות בלבד של וידאו לפני שהיינו חייבים להחליף קלטת. בנוסף, לאחר שסיימנו לעבוד על סרט בתוכנת העריכה שלנו, עלינו לקבוע את שיטת הכיווץ של קובץ הוידאו הסופי שאנו מייצאים, בהתאם למטרה של כל סרט.
   לכל שיטת כיווץ יש מספר הגדרות שונות המשפיעות על גודל הקובץ הסופי ואיכותו.  ככל שנכווץ יותר את קובץ הוידאו, כך תיפגע איכותו ואנו עלולים למצוא בסרט הסופי עיוותים כגון גושי פיקסלים או טישטושים מסוימים (עיוותים אלו נקראים פיקסליזציה או Video Artifacts). בחלק הבא של הפוסט אפרט את שיטות הכיווץ החיוניות, היעילות והשימושיות ביותר.
   שמות נוספים: Codec, Encoder, Compressor
   דוגמאות:
   

   שיטת כיווץ (Codec)	גודל קובץ ממוצע של סרט באורך שעה*	שימוש מקובל
   DV (Digital Video)	כ-13 ג'יגה בייט	מצלמות וידאו שמקליטות על קלטות DV או Mini-DV
   Divx או Xvid	כ-450 מגה בייט	סרטים פיראטיים שמסתובבים באינטרנט
   MP4 (h.264)	כ-6 ג'יגה בייט	מצלמות HD חדישות, מכשירי Blu-ray, סרטוני HD ב-YouTube ואתרים אחרים
   Flash Video (FLV)	כ-4 ג'יגה בייט	סרטוני YouTube ואתרים רבים אחרים
   Windows Media (WMV)	כ-3 ג'יגה בייט	אתרי אינטרנט שונים
   mpeg2	כ-3.5 ג'יגה בייט	מכשירי DVD

   * גדלי הקבצים יכולים להשתנות באופן קיצוני בהתאם להגדרות הכיווץ ותוכן הוידאו עצמו.  הגדלים המוזכרים בטבלה הם לקבצי וידאו באיכות מקסימלית. הגדרת איכות נמוכה יותר (כיווץ גדול יותר) תקטין את גודל הקובץ באופן משמעותי.

3. סיומת הקובץ

   

   סיומת קובץ וידאו

   הסבר: סיומת הקובץ היא רצף האותיות שמופיע אחרי הנקודה בסוף שם הקובץ (בדרך כלל 3 אותיות). יתכן וכמה אנשים יופתעו, אך לסיומת הקובץ אין שום קשר לפורמט הוידאו עצמו.  בפועל, סיומת הקובץ קובעת רק איזו תוכנה תנגן את קובץ הסרט הסופי. 
   דוגמא: קובץ וידאו עם סיומת AVI יכול להיות מוגדר בשיטת השידור PAL ומכווץ על ידי שיטת הכיווץ DV (או בקיצור: DV PAL).  קובץ אחר עם סיומת AVI יכול להיות בשיטת השידור Full HD ומכווץ בשיטת Divx. לשני קבצים אלו יש את אותה סיומת ושניהם ינוגנו על ידי אותה תוכנת צפייה, אך למעשה הם בפורמטים שונים לגמרי.  ניתן לגלות את פורמט השידור\כיווץ של קובץ AVI מסוים על ידי תוכנה כמו AVICodec.
   דוגמא נוספת: קובץ עם סיומת MOV יכול גם הוא להיות בשיטת השידור PAL ומכווץ על ידי שיטת DV.  קובץ זה למעשה זהה בתוכנו (בפורמט) לקובץ הראשון מהדוגמא הקודמת - רק סיומת הקובץ שונה.
   למרבה הצער, ברוב התוכנות הגדרת סיומת הקובץ מופיעה באופן מטעה תחת הכותרת Format - אך אני מדגיש שוב, הסיומת איננה מגדירה את הפורמט של הוידאו עצמו, אלא רק איזו תוכנה תוכל לנגן בסופו של דבר את הקובץ.
   שמות נוספים: Container, File Extension, Format
   דוגמאות:
   

   סיומת הקובץ	תוכנת צפייה מקובלת*	שימוש מקובל
   AVI	Windows Media Player	סרטים פיראטיים שמסתובבים באינטרנט, קבצים שנדגמו ממצלמת וידאו המשתמשת בקלטות DV או Mini-DV
   MOV	Quicktime Player	קבצים שהורדו מאתרי אינטרנט שונים, קבצי וידאו של מספר מצלמות סטילס דיגטיליות
   WMV	Windows Media Player	אתרי אינטרנט שונים, שליחת קבצים באי-מייל

   * ישנן תוכנות צפייה רבות ורובן מסוגלות לנגן סוגים רבים של קבצים (הן פורמטים והן סיומות שונות) -- הדוגמאות הן רק לתוכנות המוכרות ביותר.  תוכנות כמו BS.Player או VLC Media Player מסוגלות לנגן כמעט כל קובץ וידאו קיים, בלי שום קשר לפורמט או לסיומת.

בחלק הבא של הפוסט אפרט את פורמטי הוידאו השימושיים ביותר ואדגים כיצד ליצא קובץ בפורמטים אלו מתוכנות הוידאו השונות.